<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' נדרים</h1>
<h2>דף לו.</h2>
כל צבורא דמקבלין עליהון מילתא למעבד וגזרין גזירתא בס"ת ובשמתא ובחרמות דלא למעבר עלה ונהוג בה איסורא ובתר הכי מחרטין וקא חזן דלא יכלין צבורא למיקם בה. הכין חזינא דודאי יכלין לבטולה ובטלה מכמה טעמים, חדא דאמרי' [נדרים כ"ב ע"ב] פותחין בחרטה, ועוד דלא מתבעי להו למיגזר גזירה על צבורא מאי דלא יכלין למיקם בה, דאמרי' [ע"ז ל"ו ע"א] אין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה, הלכך מן הלין טעמי יכלין צבורא לבטולה להא גזירתא דגזרו עלייהו, ולית עלייהו עונש בגוה.
